למדתי לכתוב ספרי מתח על ידי קריאה.

זה משפט נכון בכלל לכתיבה, אבל המעבר מכתיבת פרוזה לכתיבת מתח עבורי היה לאחר שפרסמתי בשנת 2000 את "שזיף שחור". כאשר התיישבתי לכתוב מול המסך הריק את הספר הבא התבוננתי לאחור וראיתי שהמנוע העיקרי בסיפור של "שזיף שחור" היתה החקירה של נסיבות המוות. החלטתי שאני הופך את החקירה למנוע העיקרי של הכתיבה אבל כיצד מתחילים ספר מתח וכיצד יוצרים סגנון ייחודי ושפת מתח? כסופר אני קורא המון. עד היום. אבל באותו רגע הבנתי שאני צריך להתמקד יותר בקריאת סוגת המתח והפשע, בלשים, סוכנים חשאיים וחקירות. וקראתי באינטנסיביות.לא רק קלסיקות של צ'נדלר, המט ואגתה כריסטי אלא בעיקר סדרות של סופרים אמריקניים משנות ה - 80 וה-90. הבנתי שאני צריך ליצור דמות מובילה ברורה. כך נוצר ונולד דותן נאור ב"צרות בגן עדן."

שנה לאחר מכן כשהתיישבתי לכתוב את "מוות בשנגרי-לה" היה ברור לי שאני ממשיך עם הדמות אבל הסוד שתישאר חיה ואמיתית הוא שהיא חייבת להשתנות: להתמלא בנפח תודעתי, להפוך למורכבת, רגישה ולגלות כל פעם צד אנושי  אחר. לכן אם ב"צרות בגן עדן" הסיפור היה בבסיסו על חברות פגועה הרי ש"במוות בשנגרי-לה" החברות היא המנוע של דותן לצאת ולחפש מה קרה ומדוע וילי מזרחי נרצח בהודו? נכון שהוא מגלה שם צדדים אפלים של החבר שנרצח, אבל הדאגה עוברת לחיפוש אחר איתיאל, הבן של וילי, שיצא להתבודדות ארוכה במנזר טיבטי.

לקח לי שנה או שנתיים נוספות עד ש"אבודה" הספר ה - 3 בסדרה קרם עור וגידים. הצד האנושי של דותן נאור בא לביטוי בדאגה שהוא מעניק לאיריס, האם שמחפשת את בתה שנעלמה מקו-סאמוי. הוא עדיין חוקר קשוח וענייני אבל  שיברון הלב, האשמה שאיריס נושאת מוציאות אצלו את צד החמלה, כמעט גוון בודהיסטי, שקיים אצלו מהתחלה.

הוצאת ספרי המתח שלי בארה"ב הביאה אותי לחשוב שלצד דותן נאור שהוא דמות מאוד ישראלית אבל הסדרה היא בינלאומית אני חייב דמות שמעוגנת כאן וליצור סדרה שתהיה בבסיסה יותר פשע מאשר מתח. נכון שבמתח הישראלי עדיין אין ממש תתי-סוגות במתח אבל זה לחלוטין קיים בעולם.

כך למעשה החלה להיווצר דמותו של נימר בקרמן, שהוא בדואי מצד אביו המוסלמי ובן לאם יהודייה ממוצא רוסי. נוח לי בדמויות שוליים שאני שם אותן במרכז. זוהי דרך טובה, בעיני, כדי להתבונן במציאות.  "המחוז הדרומי" נכתב אחרי שעשיתי מחקר נרחב על רציחות נשים שלא נפתרו ומצד שני מציאות של עוולה וניצול בחברה הדתית. היה ברור לי שנימר יקלע לתוך מערבולת קשה אבל אולי רק מישהו כמוהו יכול להביא את הפיתרון.

ב"מחוז הצפוני" שיראה אור בהמשך - אם כי ניתן לקרוא ממנו פרק באתר - נימר בקרמן מושאל למחוז הצפוני לחקור פרשה של רציחות של "בני טובים." בדומה לדותן נאור בספרים הקודמים גם נימר בקרמן משתנה. אם בנגב הוא ציני, עוקצני  בצפוני הוא רך ואנושי יותר אולי משום ששותפתו לחקירה היא הפעם היא סמלת משטרה מרתקת בשם סטלה. . 

וההמשך יבוא...